החלטה בתיק ע"מ 2881/09

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירה של ניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, ונטען בו כי המשיב נמנה על חבורה של אנשים אשר תכננה לשדוד משאית, תוך שימוש בכוח, בסמוך למחסום תרקומיה. בסופו של דבר השוד לא בוצע, ואחד מבני החבורה, האני נג'אר, שהסיע את המשאית, מתוך כוונה לשדוד אותה, נעצר ע"י שוטרים שהסתתרו על המשאית מבעוד מועד. המשיב נעצר לאחר שזוהה ע"י אותו האני במסדר זיהוי תמונות, כמי שהסיע אותו לאזור המחסום במועד של ניסיון השוד.

התביעה הצבאית בקשה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ובימ"ש קמא דחה את הבקשה והורה לשחררו לחלופת מעצר, תוך שהוא קובע כי היו מחדלים בחקירה שפגעו באופן ממשי בראיות, וכי מדובר בראיות בעייתיות, שאין בהן כדי להצדיק את מעצרו של העורר. על כך עוררת התביעה, ולטענתה יש בחומר הראיות ראיות לכאורה לאשמתו של העורר, אשר די בהן כדי להצדיק את מעצרו, שכן קיימת גם עילת מעצר. לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה. האני עד תביעה 3 הוא זה שמפליל את המשיב, והוא מסר את גרסתו בשבע אמרות אשר הראשונה שבהן מיום 25/06/09 שבו, לפי הנטען, בוצע ניסיון השוד, והאחרונה שבהן ביום 27/07/09. העד מתאר כיצד פנו אליו ובקשו כי יסיע משאית לתוך השטחים, וכי אחד שמכונה "אזרג'" היה זה שהסיע אותו לאזור המחסום, והיה לו חלק מאוד דומיננטי באירוע כולו.

כבר בעדות הראשונה של האני מציין החוקר כי הציג לו שתי תמונות ואף ציין את שם המופיעים בהם, והתמונה הראשונה מביניהן הייתה של המשיב. החוקר שאל את העד אם הוא מזהה את התמונה, והעד ענה כי האיש מהתמונה דומה מאוד לאדם שהוא ראה קודם לכן, אשר מכונה "אזרג'". עיינתי בתמונה הראשונה שאותה זיהה העד, אשר נמצאת בחומר החקירה, ומצאתי כי הדמיון בינה ובין המשיב שהיה באולם קלוש. לדברי התובעת מדובר בצילום מלפני כ-8 שנים. על התמונה הופיעו פרטיו המלאים של המשיב.

זיהוי תמונות נוסף נעשה ביום 20/07/09, ובו הוצגה תמונה עדכנית של המשיב ביחד עם 7 תמונות נוספות. העד זיהה את המשיב שתמונתו סומנה כתמונה 2, וציין כי הוא אותו "אזרג'" שהביא אותו סמוך למחסום תרקומיה באותו יום. אולם זיהוי תמונות זה לוקה בכמה פגמים כמפורט להלן:

ראשית, לא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע לאחר שהמשיב נעצר, לא נערך מסדר זיהוי חי, והמשטרה החליטה מייד לערוך מסדר זיהוי תמונות. לא למותר להביא לעניין זה מדברים שאמר המלומד קדמי, בספרו על הראיות, חלק שני, מהדורת 2003, בעמ' 1059:

" הכלל הוא, שכאשר יש צורך לקבוע את זהותו של החשוד במסדר זיהוי, והחשוד נמצא - יש לעשות זאת במסדר זיהוי פורמאלי. פנייה ישירה ומיידית למסדר זיהוי בתמונות, נוטלת ממשקלו הראייתי של הזיהוי ומעוררת הרהורים שמקורם בחשש, שהפנייה הישירה למסדר זיהוי בתמונות דווקא, נעוצה בספק שקינן בלב החוקרים שמא העד לא יצליח לזהות את החשוד במסדר זיהוי פורמאלי "

שנית, המשיב ציין בעת שנעצר כי הוא מיוצג ע"י סנגור, ולמרות זאת המשטרה נמנעה מלהודיע לסנגור על זיהוי התמונות שבכוונתה לעשות למשיב , ובסופו של דבר הזיהוי נעשה בלא נוכחות נציג כלשהו של המשיב, ולא ניתן לכך הסבר מניח את הדעת. הלכה פסוקה היא כי יש להכיר "...בנוכחותו של עורך-דין כזכות בסיסית של החשוד וכתנאי יסודי לאמינותו ולמשקלו של הזיהוי, כאשר מחובתם של אנשי המשטרה להבהיר לחשוד דבר זכותו זו ולעשות כל מאמץ על מנת שתמומש. כבר נפסק כי עריכת מסדר זיהוי בלא נוכחות עורך-דין מטעם החשוד יש בה כדי להפחית ממשקלו הראייתי של הזיהוי (ע"פ 648/77 קריב נגד מדינת ישראל, פ"ד לב(729 (2 (להלן: "פרשת קריב"), בעמ' 743)..." (ע"פ 4427/95   פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(2), 557 ,עמ' 570-571). זכות זו לנוכחות עורך דין במסדר זיהוי חלה גם בזיהוי תמונות (ראו למשל ע"פ 5249/01  עזרא מזרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1), 656, 666), והעובדה שזכות זו לא מומשה בעניינו של המשיב פוגעת כאמור במשקלו של הזיהוי.

שלישית, העובדה שמדובר במסדר תמונות שני, לאחר שהעד זיהה כבר את תמונתו של המשיב בעת שהוצגה לו כתמונה בודדת במהלך חקירתו, פוגעת גם היא במשקלו של הזיהוי. אמנם בזיהוי הראשון העד ציין כי אינו בטוח במאה אחוזים, ומדובר בתמונה ישנה של המשיב שאינה דומה בדיוק למראהו היום. עם זאת, עדיין קיים דמיון בין שתי התמונות, ולא מן הנמנע כי אגב הזיהוי הראשון נחשף העד גם לפרטי זיהוי נוספים של המשיב, שאולי נחקקו בזיכרונו בעת הזיהוי השני, ויש גם בכך כדי להפחית לכאורה ממשקלו של הזיהוי.

בנסיבות אלה, נוכח המשקל המצטבר של הפגמים שפורטו לעיל, צדק בימ"ש קמא כאשר ציין כי היו מחדלי חקירה בעיקר בעניין הזיהוי, אשר הביאו לפגיעה ממשית בראיות התביעה. כידוע, הכלל הוא כי כאשר יש חולשה בראיות, ראוי לבחון ביתר שאת חלופת מעצר (ראו למשל ע"מ 2203/08 וכן ע"מ 1125/09). כך נהג גם השופט הנכבד קמא בהחלטתו, ולא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה. לפיכך, הערר נדחה, והחלטת בימ"ש קמא נותרת על כנה. לשון אחרת, המשיב ישוחרר ממעצרו, לאחר שימלא את התנאים שנקבעו ע"י השופט הנכבד קמא, ולאחר שיחתום על זימון להמשך משפטו.

בשולי הדברים, אני מוצא לנכון להעיר על האיחור בהגעתו של המשיב לבית המשפט. הדיון נקבע לשעה 10:00, אולם החל באיחור של קרוב לשעתיים, בעקבות איחור בהבאת המשיב ע"י יחידת נחשון. לדברי הסנגור גם לדיון קודם בעניינו של המשיב בבימ"ש קמא הגיע המשיב באיחור משמעותי בשל תקלה של יחידת נחשון. מדובר בתקלות חוזרות ונשנות שגורמות לשיבוש חמור בעבודת בתי המשפט, ולא ניתן להשלים עמן. לפיכך יועבר עותק מהחלטה זו למפקד יחידת נחשון להמשך טיפולו בבדיקת נסיבות העיכובים בהבאת עצורים לקריית המשפט בעופר, ובנקיטת צעדים למניעת הישנות תקלות דומות בעתיד.  

ניתנה היום, 18 באוגוסט 2009, כ"ח באב התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

הנשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: